את סמדר,
LoolaB, אני מכירה כל החיים.
טוב, זה לא ממש נכון, אבל זה מרגיש ככה. הכרנו לפני שנה וקצת כשהיא הציעה למכירה חותמות שאני רציתי, ולקח לנו בערך חודשיים להפגש כדי שאני אקבל את החותמות. בחודשיים האלה הסתמסנו מלא (מבלי להכיר אחת את השניה), וגם הצטרפנו לאותה קומונה "צומת צבעים".
בסופו של דבר, כמה שניסינו להפגש כדי להחליף את החותמות, זה לא עבד (אז שתינו עבדנו בהייטק ולא ראינו אור יום), והחלפנו אותן במפגש קומונה.
בין לבין הפכנו להיות חברות מאוד טובות, ובשנה אחת הספקנו להכיר ולהבין כמה יש ביננו דמיון בכל מיני בחירות בחיים שאנחנו עושות, בטעם האישי, ועוד.
סמדר חגגה יום הולדת השבוע, וכיאה לבנות יוצרות, הייתי חייבת (אבל חייבת) להצליח להגיע עם מתנה מעשה ידי ולא משהו קנוי.
אז החלטתי שלסרוג במצבי יהיה הכי קל, כי אפשר לסרוג ליד הקטנטנים בסלון, אין ריחות דבק באוויר ובלאגן ולכלוך.
במשך שבועיים ניסיתי לסרוג משהו אבל כל דבר שסרגתי היה יפה על הנייר ובפועל לא יצא יפה מספיק לטעמי. מצאתי את עצמי 3 ימים לפני יום ההולדת ללא כל מתנה מוכנה באופק....
למזלי
מיטל נחלצה לעזרתי, וכשתיארתי לה מה אני רוצה לעשות (שתי ילדות סרוגות) היא ישר עשתה חיפוש ומצאה בשבילי סריגות קלות שיוכלו להתאים למצבי: משהו קליל ומהיר "רק כדי שיהיה לי מה להביא"...
בין לבין היא גם שלחה לי את הלינק לבובות
האלה, שהן קלות לסריגה, א-ב-ל מלאות בפרטים קטנים ומלא חלקים..... משום מה היה נדמה לי שב-3 יים אספיק לסרוג שתיים (!!!) כאלה, אז ישר התחלתי לעבוד. (שכחתי לציין שבזמן שנותר, גם ביצעתי ברית לבנים שלי, חיפשתי אולמות לאירוע, אירחתי את המשפחה של בעלי....).
במרתון של שי-שבת, כשבאמתחתי רק ראש סרוג, ישבתי וסרגתי וסרגתי... עד שיצא עשן.
למי שתוהה איך הספקתי זה עבד ככה : סורגת שורה, קמה לשים מוצץ, עוד שורה, שוטפת בקבוק, שמה על הידיים, עוד שורה, חזרה לעריסה... וכו'. (כמו כן ככה גם כתיבת פוסט זה... ;-) ).
איכשהו בשבת בצהריים סיימתי בובה אחת, ללא שיער לצערי עליו נאלצתי לוותר כי פשוט לא הספקתי. הדבקתי אותה בתוך מסגרת, קישטתי, והנה, אחרי הקדמה ארוכה מאוד (סורי), התוצאות לשיפוטכם :
(תמונות באדיבות
יעל יניב היוצרת המוכשרת והצלמת המקסימה ! תודה !)
האותיות בשחור הן ראב-און, בוורוד טיקרס. כשהתמשתי בהן ממש התבאסתי שאין ל"תוצרת הארץ" אותיות גם באנגלית... :-)
ותקריבים :
סמדרוש, מקווה שהיה לך יום הולדת כיפי, ושנחגוג כל שנה יחד תמיד ! (מחכה לחגיגה המסורתית שלנו).
את הפרחים והפרפרים החתמתי על גבי הקנבס במספר שכבות של צבעים (ותודה לענת, פיית המרציפן, על כל הסדנאות הוירטואליות שהעלתה, לשימוש בחותמות, בזכותה היה לי "האומץ" ללכלך את החותמות באקריליק).
כמובן שהייתי חייבת להוסיף כיתוב. האותיות הקטנות אלו מדבקות שעשיתי להם מאטינג (כמה עבודה סיזיפית...), הגדולות יותר אלו ראב-און וטיקרס.
אחרי שסיימתי, השולחן מלא בצבעי אקריליק וחותמות מפוזרות, החלטתי "לנצל" את ההזמנות ולהכין כמה כרטיסים באותו סגנון. כולם נארזו בקופסה וניתנו לכלת השמחה :
זהו להיום ושיהיה שבוע מקסים :-)
